#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בציצית כשעודן על הבגד?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-023c5aac87f6565ca0c82f358593a38353c3c0d2.jpg"">"	סימן כא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בציצית לאחר שנפסקו?	"מדינא דגמ' תשמישי מצוה מותר לזרקן לאשפה (וכן פסק המחבר), אכן הרמ""א הביא מכל בו דלא ינהג בה מנהג בזיון לזורקן לאשפה אבל מותר להניחן במקום דממילא יפלו לאשפה (מ""ב ס""ק ז'), ועוד הביא הרמ""א את דברי המהרי""ל שהיה נוהג לגונזם או להשתמש בהם למצוה אחרת [וביאר הערוה""ש (סעי' ד') דחוששין להשיטה דדוקא תשמישי מצוה מותר לזרקן ולא המצוה ממש {ומש""ה בטליתות אין מקום כלל לגונזם}, ועוד נראה לפרש ע""פ הא דתניא במס' ציצית דאבא שאול אומר דיש לציצית משום קדושה ומש""ה מסלקין הציצית ממתים]"	סימן כא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתנם בתוך הספר?	כתב המור וקציעה דנחשב כתשמיש מצוה אחרת אם מסמן את מקומו אבל סתם להניח הציצית בתוך הספר אסור	סימן כא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני תנאי שאיני בודל מהם בציצית?	"לא, דעל כרחך לשם מצוה עושה דמברך עליהן להתעטף (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן כא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שייך ביזוי מצוה על מצות דרבנן?	כן (פמ&quot;ג, ביה&quot;ל ד&quot;ה לקשור)	סימן כא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחוטין העשוין לשם ציצית?	"קיי&quot;ל הזמנה לאו מילתא היא ומותר לזרקן, ומ&quot;מ אפשר שאין לנהוג בהם מנהג בזיון [כגון לקנח] מאחר שהם טווים ושזורים לשם ציצית (שע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן כא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדפנות הסוכה?	"משמע מפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) דדינו כעצי סוכה דאין לזרקן לאשפה, ולגבי תשמיש חולין תלוי אם דעתו להשתמש בה לשנה הבאה, דאם אין דעתו להשתמש בה עוד הוי כשאר תשמישי מצוה לאחר שנעשה מצותן דמותר לצורך חול כשאינו דבר מגונה, ואם דעתו להשתמש בה לשנה הבאה יש בזה מח&#x27; אחרונים, הב&quot;ח ופמ&quot;ג ועולת תמיד וא&quot;ר ס&quot;ל דדומין לחוטין שעדיין מחוברים לבגד ואסור להתשמש בה תשמיש חולין אע&quot;פ שאינו מגונה, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) דאסור להשתמש בשופר או לולב אפי&#x27; לאחר יו&quot;ט אם דעתו להשתמש בה לשנה הבאה, אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה אבל) הביא שיטת המג&quot;א וט&quot;ז דמקילין כל זמן שאינו שעת המצוה אע&quot;פ שדעתו להשתמש בה למצוה לשנה הבאה [דדוקא בציצית מחמירים אפי&#x27; כשפושטה דכל יום יום היא עומדת למצותה משא&quot;כ בשופר ולולב אינם עומדים למצוה עד שנה הבאה] [ועי&#x27; בפרה פי&quot;ב מ&quot;ד דהיו דורסים על המי הזאה, והקשה הרש&quot;ש שם מהא דאסור לדרוס על ההושענות] "	סימן כא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בטלית של ציצית 1) לאחר שנפסקו הציצית ממנו 2) כשחוטין עדיין מחוברין בו?	"1) מותר לזרקן לאשפה או להשתמש בה תשמיש שאינה מגונה לכתחילה, ורק אסור תשמיש של גנאי כגון לקנח טיט מעל רגלו וכדומה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) 2) אסור לזורקה לאשפה אבל מותר להשתמש בטלית קטן תשמיש שאינה מגונה דלבוש הדיוט הוא ומותר אפי&#x27; לשכב בו בלילה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), והעולת תמיד מקיל אפי&#x27; בטלית גדול אבל הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) ופמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;) מחמירים בטלית גדול דהוי בגד המיחד לתפילה ואין להשתמש בה תשמיש חולין כחוטין מחוברים בה"	סימן כא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לנקות משקפים שלו בטליתו?	בטלית קטן מותר, בטלית גדול לפי העולת תמיד מותר ולפי הט&quot;ז ופמ&quot;ג הנ&quot;ל אסור	סימן כא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשטח טליתו על הארץ בעת שכורע בר&quot;ה ויוה&quot;כ?	"כן (מ&quot;ב סי&#x27; תרכ&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, שעה&quot;צ סי&#x27; קל&quot;א ס&quot;ק מ&quot;ד) {דאין זה תשמיש חולין ולהכי מותר אפי&#x27; להט&quot;ז ופמ&quot;ג}"	סימן כא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לנקות הרוק מתוך השופר בטלית גדול?	"הר&quot;ג מלצר (עמ&#x27; 454) הביא סברא להקל דהוא לצורך מצוה אבל מסיים דעדיף שלא להשתמש בה "	סימן כא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשחק ציציותיו בתוך אוזן חבירו?	"לא, דזהו בהציצית עצמן ואפי&#x27; תשמיש שאינו גנאי אסור, ועוד יש איסור לגרום צער לחבירו (ר&quot;ג מלצר עמ&#x27; 454)"	סימן כא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחכך ראשו בטלית גדול שלו?	לכאורה יהא אסור שהוא משתמש בטליתו תשמיש מגונה ולכל הפחות תשמיש חול, ואולי כיון שהוא לצורך תפילה שלא לטנף את ידיו מותר, והוסיף ר&quot;י אנדלמאן דאם אינו משים הטלית שם בדוקא כדי לחכך ראשו נמי יהא מותר	סימן כא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להכניס טליתו לבית הכסא?	"כתב הב&quot;י שמותר, אבל הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) כתב דדוקא בטלית קטן [כשהוא תחת בגדיו, והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד) פסק כפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;) דמקיל אפי&#x27; כשהוא למעלה מבגדיו מפני שאינו מיוחד לתפילה] אבל טלית גדול שמיוחד להתפלל בו אסור ולהשתין מותר, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) מחמיר אף שלא להשתין."	סימן כא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקיטל?	"דינו כטלית גדול כיון שהוא מיוחד לתפילה (ט&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) [ואע&quot;פ שאוכלים בו ליל הסדר אפ&quot;ה הוא לילה של מצות ואמירת הגדה ושירות ותשבחות (גנזי הקודש פ&quot;כ הע&#x27; ה&#x27; בשם ריש&quot;א, הר&quot;ג מלצר עמ&#x27; 45)"	סימן כא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשכיבה עם טליתו?	"הב&quot;י הביא מכלבו דנהגו שלא לשכב בטליתו שלא יהיו מצות בזויות עליו, והב&quot;י מסיים לא ראינו ולא שמענו מי שהקפיד בזה מעולם, וכן כתב הרמ&quot;א דנוהגין להקל לשכב בהם. ועוד כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) בשם האריז&quot;ל דע&quot;פ סוד נכון לישון בטלית קטן, והביא ראיה מדוד המלך (מנחות מ&quot;ג ע&quot;ב) דדוקא בבית המרחץ אמר שאוי לי שערום מן המצות משמע שבלילה לא היה ערום, וש&quot;מ שישן בציצית [וכתב רע&quot;א דלפי&quot;ז מוכח כהרא&quot;ש דמקיים מצות ציצית בבגד המיוחד ליום ומש&quot;ה לא היה ערום מן המצות, ודחה השבט הלוי (ח&quot;ו סי&#x27; נ&#x27; אות ג&#x27;) דאפי&#x27; להרמב&quot;ם למעשה הוא חפצא של מצוה], אמנם המג&quot;א דחה ראייתו דדלמא היה מזוזה על פתחו, ועוד דחה השע&quot;ת (ס&quot;ק ד&#x27;) דלמא היה קשור לו ס&quot;ת בזרועו דהיה מלך. אכן, תי&#x27; החת&quot;ס ראייתו דלא היה מזוזה על פתחו דישן איש עם אשתו {וגם לא היה ס&quot;ת בחדרו} [ואין להוכיח מכאן דדוד המלך לבש טליתו בשעת תשה&quot;מ וכמ&quot;ש היעב&quot;ץ (וגם האריז&quot;ל שהובא בבאה&quot;ט סי&#x27; כ&quot;ד ס&quot;ק א*) די&quot;ל דאז היה עוסק במצות עונה ולא היה ערום ממצות]."	סימן כא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעמים שלא לישון בציצית?	"1) יש חשש בזיון הציצית, וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) שאם הוא מפשיט כל בגדיו ולא טלית קטן הוי בזיון להטלית [וכבר כתב הרמ&quot;א דנוהגין להקל]&lt;br&gt;2) הובא בשם החזו&quot;א (דינים והנהגות פ&quot;ב אות י&quot;ד וארחות רבינו ח&quot;ג עמ&#x27; קצ) דלא ישן בטלית קטן דחשש שיעשהו בגד לילה {וצ&quot;ב דכתב הרמ&quot;א (סי&#x27; י&quot;ח סעי&#x27; א&#x27;) דאם הוא מיוחד גם ליום סגי}&lt;br&gt;3) כתב מנחת שלמה (ח&quot;א סי&#x27; א&#x27;) ע&quot;פ הביה&quot;ל (סי&#x27; ס&#x27; ד&quot;ה ויש אומרים) דאם לובש ציצית בלא כוונה עובר על איסור עשה דד&#x27; כנפות בלא ציצית, וממילא מיד כשהאיר היום צריך לכוין מיד {ואמר הר&quot;י באק דיתכן לומר דכוונתו בתחילת לבישתו מהני אפי&#x27; למחרת}"	סימן כא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכיבוס טליתו 1) ע&quot;י נכרי 2) עם בגדים אחרים?	"1) הכלבו כתב דיש נהגו שלא ליתן לעכו&quot;ם כובס אלא אם מתיר הציצית, והב&quot;י ורמ&quot;א כתבו דאין נוהגין כן, והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ז) הביא דיש מחמירין בדבר 2) כתב כה&quot;ח (סי&#x27; קנ&quot;ד ס&quot;ק כ&quot;ט) דיכבסו לבד, אבל בספר גנזי הקודש (פי&quot;ז הע&#x27; ט&quot;ז) כתב בשם ריש&quot;א זצ&quot;ל דזהו דוקא עם בגדים שיש בהם צואה ולא סתם בגדים (הר&quot;ג מלצר עמ&#x27; 470)"	סימן כא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ציציותיו יכולים לגרור על הארץ?	"כתב האגור כל המגרר ציציותיו עליו הכתוב אומר וטאטאתיה במטאטא השמד, והקשה המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) דמגרר על הקבר יש בו משום לועג לרש משמע דבלאו הכי מותר, ועוד הקשה מבן ציצית הכסת דהיו נגררים על כרים משמע דאחרים היו נגררים על הארץ, ותי&#x27; דהקברים היו גבוהים מן הארץ ודוקא בן ציצית הכסת נגררין על הכרים אבל אחרים לא היו נגררים כלל, ועוד תי&#x27; המג&quot;א דהאיסור גרירה הוא דוקא בשעת לבישה ולא בשעת הילוך [וכן מדייק המג&quot;א מסוף סי&#x27; י&#x27; דכתב הב&quot;י הטעם לפטור הבגד מציצית משום דהוו נגררים על הארץ ונקרעו וצריך תמיד לתקנו וכתיב דרכיה דרכי נועם, משמע דהא דנגררים על הארץ אינו איסור בעצם]. אכן השע&quot;ת (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא שהציצית לא יהיו נגררים על הארץ, אלא הבגד יהיה עד החזה ומשם ואילך הוא בחינת ציצית. והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) הביא מארה&quot;ח דלגרר דרך בזיון אסור, ומסיים הערוה&quot;ש דאין בזה שום חשש אם במקרה נגררים בארץ."	סימן כא סעיף ד		
